בזכות לחירות שני היבטים.
ההיבט הראשון הוא חירות כללית לפעולה, שמשמעותה כי זכותו של כל אדם להתנהג כרצונו, כל עוד לא הוגבלה זכות זו בחוק, או בכללי ההתנהגות המקובלים.
ההיבט השני כולל חירויות מיוחדות שחיוניות לקידום כבוד האדם ורווחת החברה, כמו: חירות המחשבה והדעה – חירויות המעגנות את חופש הביטוי, את חופש הביקורת ואת חופש המדע; חירות האמונה הדתית והפולחן הדתי – חירות המעגנת את זכותו של הפרט לבחור בדת ובפולחן; חופש התנועה, האסיפה וההתאגדות – חירויות המעגנות את הזכות לנוע ממקום למקום, להפגין, לשבות, להתארגן במפלגה, בהסתדרות עובדים, באיגוד מקצועי, בקבוצת אינטרס ועוד.

למידע נוסף:

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

הכרזת זכויות האדם

חירות האדם במקרא